עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
בחורה רגילה, אוהבת לצאת לבלות ולשתות
שונאת להתאהב
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
אנשים מפתיעים במקומות הזויים
19/12/2014 15:28
אנה
אהבה, היסטוריה, מסיבות
לפני שנה וחצי הייתי הבנאדם הכי פחות מאמין בעולם, אלוהים מבינתי היה רק מילה בספר הזה , תנך שעושים בו בגרות .
כל דבר שקורה הוא סתמי ומיקרי ואין שום הגיון .
הכל השתנה.
לפני שנה וחצי כשסיימתי את התיכון , כן אז בתקופה הכלכך שחורה שסיפרתי עליה, נערת מסיבות משוגעת ששמה פס על כולם,
החלטתי שכמו כולם אני צריכה לעשות טיול לפני צבא לאחד היעדים החמים הלוהטים ומלאי המסיבות ,
נסענו אני ועוד שני חברות לשבוע מלא באלכוהול מסיבות והרבה הרבה בנים.
אני חושבת שאז בעצם הבנתי עד כמה כל התעשיה הזאת של המסיבות היא זולה, עד כמה האהבה הזאת שקורת בגלל האלכוהול היא רגעית וחולפת.
השבוע הכי טוב אך גם הכי גרוע בחיי,
כולם אוהבים את כולם כולם נחמדים לכולם, הכל קליל וזורם.
הייתי שותה מהרגע שקמתי עד הרגע שהייתי הולכת לישון, הרגשתי כלכך טוב עם עצמי, הרגשתי שזה המקום בשבילי.
כמו בלתי נגמרת של הרפתקאות .
באחת המסיבות מחוץ לעיר התחיל איתי בחור, ישראלי. בהתחלה הוא עוד ניסה לעבוד עלי שהוא מספרד אבל אחרי כמה שניות אני וחברות שלי הבנו שיש לנו עסק עם ישראלים טיפוסיים.
הם היו חמישה אנחנו שלושה, אחרי שהמסיבה נגמרה נסענו איתם למלון שלהם ותכננו להמשיך אחר כך להסתובב בעיר עצמה.
הוא היה שונה מכל הבחורים שהכרתי בשבוע הזה.
הוא היה שונה מכל בחור שהכרתי עד אותו היום.
הוא היה חכם ושנון, ולמרות כמות האלכוהול הבלתי נגמרת שהוא שתה הוא עדיין היה בשליטה מלאה על עצמו .
התנהגנו כמו זוג באותו הערב .
הוא הי כל כך נחמד ומתחשב, התעניין בי, שאב כל טיפה של אינפורמציה על החיים שלי, ואני על שלו.
לא הרגשתי ככה מעולם שמישהו מנסה להתעניין בי, ולא רק בגוף שלי.
הלילה הזה היה הלילה האחרון שלהם, באותו בוקר הם כבר חזרו לארץ ואנחנו עוד נשארנו כמה ימים.
בשונה מכל הבחורים האחרים שהכרתי שם הוא היה היחיד שהסכמתי לשמור איתו על קשר.
כשחזרתי לארץ הייתה לי בקשת חברות ממנו בפייסבוק, התחלנו לדבר ,
ומשם הכל היסטוריה

1 תגובות
הכאב הזה
22/11/2014 00:44
אנה
כאב, לב שבור
הכאב הזה, הכאב שמלווה אותך מהרגע שאת קמה עד לרגע שאת שוכבת לישון.
הכאב הזה כשאת מצחצחת שיניים, שותפת פנים, אומרת את הבוקר טוב לאלו שנמצאים ליד .
הכאב הזה כשאת אוכלת, שותה, נושמת.
הכאב הזה שמלווה אותך בכל מאיית השנייה, ואם לרגע שכחת שכואב לך כששוב תיזכרי יכאב לך יותר .
הכאב הזה שאת מרגישה שאת היחידה שמרגישה, היחידה שמרגישה אותה בעוצמה כזאת,
בשנה האחרונה שלי בתיכון באחד משיעורי הפסיכולוגיה למדנו עוד איזשהי תאוריה פלצנית שלא היה בא שום היגיון, אבל עכשיו אני מבינה כמה היא נכונה, אנשים מרוכזים בעצמם.
בעצמם בלבד, בטוב שלהם ברע שלהם, הם תמיד ירגישו הכי מיוחדים , שמה שעובר עליהם אף אחד לא עובר לא עבר ולא יעבור.
זה לא נכון, אני לא מאמינה בזה .
אבל למה הכאב הזה מרגיש לי שאף אחד בעולם הזה לא מבין.
שיברון לב ,
שיברון זה לא מילה, הרגשה שהלב שבור לרסיסים, לאבקה שאין איך לחבר אותה בחזרה לצורה של לב...


0 תגובות
חצי שנה שלא שווה
02/11/2014 00:37
אנה
שיכורה, חצי שנה, מסיבה

מהרגע הזה חיי כמו השתנו, נכנס בי סוג של שד , מין לילית כזו שכל מה שמעניין או מעסיק אותה זה גברים.
רצון לחום ואהבה , תשוקה רגעית. סיפוק מידי שאחריו אין סוף של כלום .
חצי שנה של מסיבות ואלכוהול, לילות שלמים שנמחקו לי מהזיכרון .
כל אותם בנים שרציתי, שהייתי ביישנית מידי כדי לגשת, ליזום או לזרום, הגיעו כאלה הרבה יותר "שווים".
אופי? מה זה בכלל ?
כל עוד הוא גבוה/בלונדי/עיניים כחולות/ חיוך ממיס והכי חשוב אומר לי כמה אני יפה/ שווה/ כוסית, אני שלו.
רק להערב , רק לעכשיו לאותו רגע.
עוד כמה דקות אני יעבור למישהו אחר שיסתבר שהוא החבר הכי טוב שלו.
הם ידעו את זה, אני ידע את זה וכולנו נשתוק ונהיה בסדר עם זה . כי זה מה שכולנו רוצים, את הרגע הזה המיוחד, את ההרגשה שזה רק שנינו ,
שאין עוד מישהו בעולם הזה .
שמה שיש פה זה אמיתי, זה לנצח. גם עם הנצח הזה נמשך כמה דקות.
"אנה, את צריכה להפסיק, את לא כזאת את ילדה טובה. מה נהיית כזאת שרלילה , זולה, זונה, זה לא את " .  מספר הפעמים ששמעתי את המשפט הזה בווריאציות שונות ומשונות, אין מספיק אצבעות בעולם כי לספור את כל הפעמים האלה.
בהתחלה חשבתי שהחברות שלי, הכי טובות אלו שתמיד היו שם לציידי פשוט מקנאות, הם לא מבינות, אני על הגל, כל העולם ביידים שלי, אינספור גברים שפעם לא חלמתי על לדבר איתם , כולם עכשיו רוצים אותי, את חברתי. אין בזה משהו רע .
מסיבות ואלכוהול?
מה רע ככה נהנים בימינו , "אל תיהיו כבדות, זה כיף. הכל טוב אני שומרת על עצמי. ".

 

עוד ערב של יציאה, עוד שמלה קצרצרה ואיפור ערב כבד, עוד זוג נעלי עקב, עוד חיוך מזוייף של הכל טוב.
יוצאים לאיזה פאב, אני מחייכת, שותה .
שותה עוד.
ועוד.
ועוד.
מתחילה לאהוב את כולם, להרגיש את האהבה של כולם אלי,
מתחיל איתי איזה בחור, אני מחיייכת .
הוא לא יפה מספיק .
הוא לא גבוה מספיק.
הוא פשוט לא .
אני מסתובבת והולכת.
נעמדת במקום שאני יכולה לראות את כל מי שנמצא שם, וכולם יכולים לראות אותי.

אני בוחנת באיטיות את כל הבנים שם.
אחד נמוך, אחד שמן, אחד נראה כמו מישהו שיכול להיות החברה הכי טובה שלי ולא מישהו שיכול לספק אותי, אחד עם חברה שלו , אחד רזה מידיד אחד שרירי מידי אח מכוער ואחד נראה מנותח....
תוך כדי סינון תמיד הייתי בוחרת את חמשת הפייבוריטים שלי, אם לא ילך אם אחד או אם השתעמם תמיד יהיו עוד אופציות .
עושה את המבט המפורסם שלי לכיוון הראשון ברשימה ...

הפיתיון נתפס ברשת .

 

0 תגובות
עדיף מאוחר מאשר אף פעם
16/10/2014 13:47
אנה
סיפור חיים, נוסטלגיה, איך הכל התחיל

אין יום שלא מתחילים איתי, התחלתי כבר להתרגל.
בהתחלה היה מאוד קשה ולא הייתי אומרת לא, עכשיו זה כבר יותר טבעי, לסנן, "אין לי כח" "לא היום" "זה לא ילך " .
אני יודעת שאני נראת טוב.
בלונדינית עיינים בהירות, יש תקופות שאני אפילו שומרת על המשקל , (בנים אוהבים כשי מה לטפוס ) , והכי חשוב יש לי ציצי שלא יביישו שום מנתח פלסטי, כמובן שהם טיבעיים.
כשאני נכנסת לאיזשהו מקום כל הצומת לב איכשהו מגיע להיות אלי, תמיד יפנו אלי מבטים, קריצות, משםטי פתיחה עקומים.
התרגלתי.

זה לא רק המראה, זה גם האופי שלי , תמיד ישמעו אותי, ידעו מה אני עושה , מה אני חושבת, ממה אני צוחקת ומה מעצבן אותי. אני ספר פתוח.

 

לא תמיד זה היה ככה,
לא הבאתי לאף אחד להתקרב אלי, גם כשניסו גם כשרציתי.  משו תמיד חסם אותי.
התחלתי להתעניין בבנים מגיל 13 בארך, פעם ראשונה שרציתי מישהו זה הפך להיות עניין לא רק בינו לבינו אלה למשהו שכל בית הספר מעורב בו, נשבר לי הלב. וגם לו.
היינו ילדים קטנים , שלא ידעו איך לפנות אחד לשני, איך לגשת. וכשיצא לנו לדבר פשוט שתקנו על כל עניין הרגשות . עברו מאז הרבה שנים, כמה מתוכם בכלל לא ראינו אחד את השניה, אבך בסופו של דבר עכשיו אנחנו במקום טוב. היו לנו עליות ומורדות, ריבים ענקיים שלקחו איזה שנתיים לגשר אבל הייתה לנו תקופה ארוכה שהיינו ידידים טובים, שיחות טלפוון אסמסים עצות על חיי אהבה אחד של השנייה.
כבר אז בגיל 13 , כיתה ז . הבנתי איזה כוח עצום יש לאשה, " למה לא אמרת לי כלום, כלכך רציתי אותך ופשוט הייתי ילד קטן לא ידעתי איך לגשת ולהתחיל איתך". משפט שתקוע לי בראש כבר כמה חודשיים. מה אם אחד מאיתנו היה פונה לשני, אולי הכל היה אחרת.
הכח של אישה הוא כוח עצום , היא מחליטה מה יקרה ומתי.

 

עברו כמה שנים משהייתי בת 13 עברו עלי עוד כמה קראשים לא מוצלחים בדרך , הגעתי כבר לכיתה י"ב גיל 17, עדיין לא התנשקתי, לא היה לי חבר.
עברתי בצפר הכרתי אנשים חדשים, ורק הייתי אטומה יותר מיום ליום, לא הבאתי לאף אחד סיכויי להתקרב אלי . להכיר אותי .

בחופש בין יא ליב חברה טובה שלי אמרה שהיא יודעת מישהו שרוצה אותי ופשוט מפחד להתחיל איתי כי אני כזאת סגורה, כי החברות הקרובות שלי מגנות עלי ככה שאי אפשר להתקרב . בהתחלה היא לא הייתה מוכנה להגיד לי מי זה אחרי מסע שכנועים ארוך הצלחתי להוציא ממנה את המידע ,
התחלתי לפתח אליו איזשהו קראש. חשבתי לעצמי כמה זה כבר יהיה קשה להשיג מישהו שרוצה אותך. 
מאוד קשה !
 עברה חצי שנה וכלום לא קרה , בקושי ידידים .

המשכתי הלאה , התקרבתי לגיל 18, התחלתי לצאת יותר, לשתות, הכרתי אנשים חדשים הייתי על הגל, אבל עדיין הדבר הזה שהרגיש חסר ולא הצלחתיל הבין מהו.
באחד הפעמים שיצאנו לאיזה מסיבת רחוב בת"א התחיל איתי תייר, חתיך הורס, בגובה של מגדל . העברתי איתו כמה דקות של ריקוד, כמה דקות של שיחה ואז זה קרה .
הנשיקה הראשונה שלי .
בהתחלה לא הבנתי מה הוא מנסה לעשות, לא ידעתי איך להגיב. פשוט זרמתי. זה הרגיש לי טוב, הרגיש לי נכון.
"בדרך כלל אני לא כזאת, לא זורמת , קשה מאוד להתקרב אלי ."
"מה שונה שנישקתי אותך עכשיו ולא אחרי שהיינו מכירים הרבה זמן, בסוף הייתי מנשק אותך גם ככה. "
המשפט הזה שהוא אמר מה זה משנה שנישקתי אותך עכשיו, הפך לי מעין מנטרה כזאת.
מה זה משנה זאת רק נשיקה .

1 תגובות
פוסט פתיחה
25/09/2014 19:27
אנה
התחלה, היכרות, אהבה

אנה, זה לא באמת השם שלי.
את השם האמתי שלי כנראה שלעולם לא תדעו, הכינוי הזה הגיע מבת דודה שלי, היא רואה אותי פעם במיליון זמן וכל פעם ממציאה לי שם אחר, אנה די דומה לשם האמתי שלי אז הפעם וויתרתי לה .
אז בגלל שזה פוסט פתיחה כזה אני לא יתחיל לחפור יותר מידי , נעשה את זה מאין היכרות קצרה .
הייתה לי ילדות די רגילה, אני גרה עם ההורים ועם אח קטן (14) ביישוב בצפון, עוד שבוע אני יהיה בת 19.
התגייסתי לפני כ-9 חודשים , אני משקית תש .
אני מאוד צנועה, אבל מודעת לעצמי ומרשה לעצמי להגיד את המשפט הבא
אני נראת טוב, וכשאני מתארגנת יותר מחצי דקה אני אפילו נראת מאוד טוב.
למרות זה ההצלחה שלי עם בנים התחילה רק לפני שנה וחצי , במקרה .
אני מגדירה את עצמי בתור מישהי ידידותית, לרוב הידידותיות שלי מתפרשת כפלרטטנות , ב-99 % מהמקרים הצד השני טועה.
אני בנאדם מאוד מיני , ולא מתביישת להבליט את מה שצריך בשביל להשיג מה שאני רוצה.
אני שונאת להתאהב, זה תמיד מתכון לאסון.
 

הדבר הכי חשוב שאתם צריכים לדעת זה שכנראה שאני נמפומנית

0 תגובות